|
משתקפת דמותי בנהר העמוק
משיל שכבות וזה עולה לי בדמעות
את שוכבת ועינייך עצומות
לא יכול להציל אותך
אם את לא רוצה לראות.
מחלון ביתך צופה באופק, והים
מוכר לך קסם כמו אשלייה של רומן
את שותקת ובעינייך דמעות
כי בבית שממנו באת אין מקום לסתם חולמות!
הזמן מכה ויש גלים יש חומות
אני לובש את המדים ויוצא לכבות את השריפות שלך
כמו ילד מקשיב לא שואל שאלות
את לוחשת מילים מכסה בתקוות. |
|
|
סליחה, מלצרית,
אני ביקשתי
במפורש מזרח
תיכון חדש. לא
ישן, ח ד ש!!
(אחד בבית קפה,
שיש לו טענות) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.