הנה חזרתי בלי אוויר אל בין קירות השקט
בחוץ הפנסים דולקים, השמש כבר שקעה
ואור בחלונות מאיר דרכי שעוד נושקת
לשבילים הארוכים מכאן אל הבקעה

בקומה הכי גבוהה שבבניין ממול
גברת קמש עוד משקה את כל העציצים,
בבניין מספר ארבע גר איש עם חתול,
בחלונו דממה דקה ובגינה קוצים

הנה חזרתי בלי אוויר...

הכביסה שעל החבל נרטבה מעט
מעציצי הגברת קמש התלויים ממעל
החתול נובר בזבל ומיילל בלאט
אדוניו הלך מאמש, לא הותיר אף נעל

הנה חזרתי בלי אוויר...

מהסלון של השכנים בוקעות רק לחישות
נורות ניאון בחלונות תלויות מצד לצד,
כמעט בכל הבניינים צופים בחדשות
ואור כחול מחליף עונות ומרצד לעד

הנה חזרתי בלי אוויר...

אברם בחצר שוכב, אשתו קלות נוחרת,
רק חלוני חשוך כעת בלילה של שרב,
פותח דלת, מתיישב, העיר כולה בוערת
ואור בחלונות לוהט כמטבעות זהב

הנה חזרתי בלי אוויר...