קול הגידוף מאחוריו ממש עצבן את סמי, אבל הוא פשוט המשיך בשלו
עוד קפיצה ועוד פעם שמע את שני אלה :
- טוב, הנה עכשיו הוא מסתכל ימינה אל זאתי, אתה רואה?
(בדיוק סמי הסתכל ימינה והניף את יד ימין בתנועת הריקוד
האופיינית לו.)
- הנה אתה רואה עכשיו הוא מסתובב שמאלה אל אלה שמה... ונותן
להם את המבט הזה...
(בדיוק סמי עשה את זה...)

מי אלה שעומדים מאחוריי ומדברים עלי? אין להם מה לעשות חוץ
מלנתח אותי פה?
זאת מסיבה, וככה אני רוקד! טוב אז אני מודה שבעצם זה נכון
הניתוח ועל פי הריקוד שלי אני
מרגיש טוב מאוד את המבנה הנפשי שלי ואיך הוא פועל, והנה עכשיו
אני עושה את בדיקת המצב שלי,
וממשיך לעוד רוטציה של כל זה. אבל בשביל מה אני צריך לשמוע את
זה עכשיו? מה זה קשור?
טמבלים

צרחות הבנות השתלבו יפה עם הכניסה החזקה...
סמי עושה פרצוף כזה מרוצה. מרוצה ממש. איזה פרצוף מצחיק זה,
חושב לעצמו.
איזה פרצוף מצחיק אני עושה עכשיו... אבל אין, החיוך הזה לא
יורד מהפנים, ביחד עם החשיבות העליונה של הריקוד הזה.
וואו! החשיבות העצמית שלי, בכלל לא שלי, מה זה זה? אני רוקד פה
מתבונן בעצמי מתנהג כמוני ומבין שזה לא אני בעצם.
למרות שכן אבל כל ההתנהגות המיותרת הזאת היא פשוט מיותרת.
אז נוותר על מה שניתן לוותר, נתיר את המיותר, ננגן על מיתר
דמיוני ונמשיך לחפור הלאה..
חשק עצבני מופיע לנגד עיניי. או שבעצם זה אותו אחד שהיה בתוכי
תמיד, פשוט עכשיו כשהיפה הזאת הניעה את עצמה בכיוון שלי זה
הזכיר לי אותו.
את החשק, לרגעים מספר עצמתי עיניים. פתאום אני משתפשף פה עם
איזה ערסית או סתם דלוקה מבוגרת, מה זה זה?
איפה היפה שראיתי קודם? אה היא המשיכה לרקוד בזמן שאיכשהו זה
קרה. זה קורה פה. זה קורה פה הרבה אפילו, מעניין לראות את זה
קורה, אנשים פתאום קופצים לאנשים אחרים מול הפרצוף והם בעצמם
לא יודעים למה. פשוט איכשהו זה קורה.
הרמוניה באסיד.

לאט לאט סמי כבר לא יכול להכחיש את מהות קיומו... מים!
חברים שרוקדים מסביב יש מים. סמי שותה לרוויה...

לרגע תופס את עצמו, פייייווו. נשימות עמוקות מעומס החוויה.
תופס לרגע שהוא איפהשהו ימין לדי גיי. רוקד עם אנשים שהוא בעצם
לא מכיר... אבל רוקדים בכיף.