עינבי אורן / סתם כך |
אני יכולה לשבת,
סתם כך,
ולחכות.
לחכות עוד שניה אחת,
בשביל קמצוץ תקווה,
שנבלעה בהר של יאוש.
אני יכולה לשבת,
סתם כך,
ולחכות.
לבהות קדימה,
לאופק,
ולנסות למצוא שוב אהבה נשכחת.
אני יכולה לשבת,
סתם כך,
ולחכות.
אך כמו כל ציפור,
פורשת אני,
ברגע סופי אחד,
כנפיים.
כשיגיע רגע זה,
תדע,
שציפור שיר זו,
לא תחזור אליך,
לא תחזור.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|