|
לאט, ובאכזריות מרשעת
נשמתך נשלפת מהגוף.
מפרפר חסר אונים
במקום בו המכוניות מפלסות דרכם.
והנה עומד להגיע הסוף המר.
הקץ הבלתי נמנע לחיים שבגופך.
הקץ לסבל שהביאה
אותה מכונית ארורה
כשקטעה מגופך את החיים.
אבל השלב הזה שבין החיים למוות
כשהגוף עוד נלחם
באחיזה מטורפת על החיים,
כשהמוות כבר מרחף מעל גופך הפרוותי
אוי לשלב הנורא הזה
כמה אכזרי הוא יכול להיות...
השיר נכתב לאחר שחזיתי בעל כורחי בחתול מפרפר על הכביש בשעת
בוקר. זה השפיע עלי יותר משחשבתי שזה יכול להשפיע .כנראה שזה
חלק מלהיות נהג על הכביש
|
|
|
"...אז יש לו
יקום משלו, עם
חוקים משלו,
והוא חיי בו
לבד, עם הנוכחית
שלו.
עד שהוא יאמלל
אותה והיא תעזוב
אותו, או שהוא
ימאס בה ויזרוק
אותה (אגב,
שנראה לי שהוא
מאס בי) או
ש..."
גררר... סטופ!
(לעצמי, עם
סטירה
וירטואלית-היפוטתית).
מונולוג שמישהי
מנהלת עם
עצמה... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.