בלילה נגלה אלי אלוהים בחלום.
"אתה נבחרת",  הוא אמר.
"אני נבחרתי ?"  שאלתי.
"אתה נבחרת",  חזר ואמר.
"למה אני ?"  הוספתי להקשות.
"ככה יצא",  אמר אלוהים.
"אבל אני לא הייתי חי"רניק, אפילו לא טיפה קרבי, הייתי
אפסנאי",  המשכתי.
"זה לא משנה, אתה נבחרת וזהו",  המשיך אלוהים בשלו.
"מה זאת אומרת 'וזהו', ואם אני לא מוכן ?"  שאלתי.
"שמעת אותי ?  אתה נבחרת ואל תתווכח",  ה' התעצבן.
"ואיך בדיוק אני אבצע את המשימה ?"  שאלתי.
"בזהירות. יש לך רשיון לאקדח, נכון ?"  התעניין אלוהים.
"יש לי רשיון, אבל למה מכולם דווקא אני נבחרתי ?  לפי מה זה
נקבע ?  יכולת אישית ?  כישורים ?"  שאלתי.
"הגרלה",  ענה אלוהים.
"הגרלה ?"  הופתעתי.
"הגרלה, כמו בלוטו. הוצאתי כדור, יצא המספר שלך, אתה נבחרת."  
ה' הסביר.
"מממ ...", חשבתי, "ומה הסיכויים שלי לשרוד ?"  שאלתי.
"לא גבוהים אמנם, אבל אתה תצא גיבור גם אם בסוף תמות",  ה'
הוסיף.
"טוב, נו ..."  התייאשתי מהוויכוח עם בורא עולם.
אלוהים פרק את הנשק שלי כמו קצין תורן, הכניס מחסנית ונתן לי
אותו.
"בהצלחה",  בירך אותי הקב"ה.
תודה",  השבתי בלא מעט חשש.
ואז הוא פשוט נעלם והתפוגג לו.

קמתי בבוקר, צחצחתי שיניים, התגלחתי, לקחתי את הנשק והתחלתי
פוסע לעבר משרדו של ערפאת ברמאללה ...