הכול נגמר יותר מדי מהר,
משהו שתקוע בגרון, פשוט לא יוצא, משהו חסר.
לא מאמין איך הכול נפל בטעות,
כמו כוס שנשברה, אני אף פעם לא יצליח לחבר את החלקים,
אז אין מה לעשות, ממשיכים.

לאיך שהדמעות זולגות פשוט אין תירוצים,
אבל אין מה לעשות, אז ממשיכים,
אבל אי אפשר, אני מנסה,
או כמה שזה קשה,
אתה לא מבין, גם לא את וגם לא אתם,
רק אני יכול להבין את זה, כמה שזה כואב,
לא רוצה רחמים, תפסיקו לעשות אחרים יותר מסכנים,
פשוט רק לבכות,
לבכות שהדמעות יהפכו לנהרות,
שיזרמו בלי הפסקה,
שיזרמו בשם האהבה...

כמה קשה לדעת...
עוד צעד אחד והכול נעלם,
אני יודע, ולא יודע מה לעשות,
הדמעות זולגות, הן נוצרו מאשליות,
אז נשאר רק לבכות,
להתחבא מהחיים,
להתחבא מאחרים ,
ואין מה לעשות אז ממשיכים.

תנו לי לעשות הכול בשביל להחזיר בחזרה,
ואז יגיע כישלון,
אני אבין ואדע,
אף פעם בחיים אני לא אצליח יותר להחזיר אותך אליי,
אף פעם בחיים לא תחזור האהבה,
אף פעם, גם לא בעוד מאה שנה.

הלב בוכה,
והעיניים דומעות,
כל הגוף רועד,
הידיים מתפתלות,
מנסה להחזיק את עצמי, להיות חזק,
אבל הכול נגמר, הכול היה רק... לרגע קט

לאיך שהדמעות זולגות פשוט אין תירוצים,
אבל אין מה לעשות, אז ממשיכים,
אבל אי אפשר, אני מנסה,
או כמה שזה קשה,
אתה לא מבין, גם לא את וגם לא אתם,
רק אני יכול להבין את זה, כמה שזה כואב,
לא רוצה רחמים, תפסיקו לעשות אחרים יותר מסכנים,
פשוט רק לבכות,
לבכות שהדמעות יהפכו לנהרות,
שיזרמו בלי הפסקה,
שיזרמו בשם האהבה...

שנים של האהבה נפרצות...
שיר ועוד שיר לא יחזירו אותך אלי,
הדמעות כבר לא זולגות, הם רצות,
כמו כל שאר חלקי הגוף להחזיר אותך בחזרה, אהובה.