עמית גלילי / זמן ומרחב |
קרה מאז דיברנו
נדמה כך שלמרות שאתה חי פה
בתוכי, חי אמרתי, בתוכי
אינך מודע לכל זה
כך נדמה
סבך צפוף של זמן צימח לו פרא
ומבטי אותך מתעלם מענפיו
ורק כשהמגע יחסר נורא
אזכור,
אתה אינך קורא שירה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|