הגעתי למצב שבו הרגשתי שחסר לי משהו. כל החיים שלנו אנחנו רק
עובדים, מזיינים, אוכלים וישנים (לא בהכרח בסדר הזה). חסר
משהו. איפה המטרה, לעזאזל ?  מהי האמת שמסתתרת מאחורי עולם כה
אפל ומציאות כל כך אפורה ?       ידעתי שכולם טסים למזרח כדי
למצוא את האמת, אבל לא היה לי מספיק כסף לטיסה, אז נסעתי לראש
העין. הגעתי לאיש החכם באדם, ניסים גרמה בעל התספורת הבלתי
אפשרית.
"מי שלח אותך אלי" ?   שאל אותי במבטא תימני.
"פיני גרשון",   עניתי.
"פיני גרשון ?  זה שאמר שמוקה יותר טעים מוניל" ?   החזיר לי
בשאלה.
"לא. פיני גרשון הזגג. זה שהתקין אצלך בבית  98' WINDOWS".
עניתי.
"אהה, פיני הזה . . .    אם ככה, הוא בוודאי צייד אותך בסיסמא
..."   המשיך המסולסל.
"ולנו יש פלאפל, פלאפל, פלאפל ..."   שלפתי לו מהמותן, תוך כדי
צעד תימני.
"אוקיי, אוקיי,  אני אעזור לך.  באת לחפש את האמת, נכון" ?
שאל ניסים.
"אמת".  השבתי.
"ומה אתה מוכן לתת לי בתמורה" ?  התעניין גרמה.
סובבתי את אחוריי אליו והתכוונתי להוריד את מכנסיי.
"לא, לא, לא",  הוא עצר בעדי, "מי אתה חושב שאתה, דורון מזר" ?
סירב ניסים להצעתי.
"אני מוכן ללמד אותך את כל הידוע לי על הקבלה",  ניסיתי.
"קבלה זה במכולת, לא מעניין, משהו אחר ...",  ענה ניסים.
"שישיית מים מינרליים" ?   הצעתי בצעד נואש.
"המממ ..., נביעות" ?   שאל ניסים.
"לא, מי-עדן",  עניתי בנימוס.
"אז לא !!!"   צעק ניסים.
"אוקיי, נביעות",   נכנעתי.
"ומה עוד" ?   התעניין ניסים.
"לא מספיק לך ?  חצוף" !    התרגזתי.
"האחרון שביקש לדעת את האמת קנה לי מאזדה 626, אז תמשיך להציע
...",   אמר ניסים.
"ומי זה היה" ?    שאלתי בהתעניינות יתרה.
"תומר שטיינהאואר, הכדורסלן",  ענה הכבש.
"תומר ?  הוא חבר טוב שלי, אני אשאל אותו מהי האמת וזהו ...",
 שמחתי.
"הא !  הוא לא יספר לך דבר, הוא נשבע בסבתא של אמא שלו", צחק
לעברי גרמה בלגלוג.
"אבל היא מתה, הסבתא של אמא שלו ...",   הסברתי.
"מה ?  למי הוא כבר סיפר הכלב הזה" ?   הצטווח ניסים.
"אתה יודע מה ?  אני מוכן להזמין אותך למלאווח מגולגל בשוק ראש
העין, מסכים" ?  שאלתי.
"כנס למאזדה, תזהר על הריפוד ...",   נכנע ניסים.
נסענו לשוק ראש העין ושם חיכינו בתור למלאווח. לאחר שאכלנו את
המלאווח המגולגל עם הביצה, הרסק והחריף, שאלתי את גרמה: "נו,
ועכשיו גלה לי, מהי האמת" ?
"האמת היא שאני לא ממש יודע, אבל אני חושב שכרגע אכלנו את
האמת",  הרהר גרמה בקול.
"מלאווח ?  זו האמת ?  בשביל זה אנשים נוסעים למזרח" ?  
הייתי בהלם.
"מה לעשות, זו האמת. אכפת לך להזמין אותי לעוד אמת אחת" ?  
שאל התימני התמהוני.
"האמת, לא אכפת לי, אבל אני רוצה גם כן משהו בתמורה",  אמרתי.
ניסים סובב אלי את אחוריו . . .