New Stage - Go To Main Page


שוקי:"זוכר את יחיאל הכלי?"
סטרוליק:"כן. היי, אתה יודע? אתמול חטפתי מהכלי הזה מכות עם
הדוקרן שלו!"
שוקי:"וואוו, התקרבת אליו עד כדי כך?"
ס:"לא בדיוק. עברתי ליד הגן משחקים הציבורי, יחיאל ישב שם על
ספסל וירד על שורה עם שתי הנשים שלו. אז הוא אמר לי משהו
מרחוק, אז ניסיתי לשמור על המרחק המקובל שצריך להתרחק מהכלי
הזה, אבל לא שמעתי מה הוא אמר, אז התקרבתי ואז הוא זינק עליי
עם הדוקרן הזה, צעק לי 'אתה חרש בנוסף לזה שאתה אשכנזי?'
והכניס לי לצלעות וליד, רואה את החור?"
ש:"ווואוו, אתה חתיכת כלי, אני רק קיבלתי ממנו ספסל ציבורי
לאוזן כי הוא לא אהב את העגיל"
ס:"רגע, זה לא הכול: אז הוא מפליא בי את מכותיו, ואני צועק כמו
משוגע, אתה יודע, לא בגלל הכאבים, בגלל הרפלקסים, ואז הגיע ילד
בן 3, והילד אומר ליחיאל 'עזוב אותו, אתה איש רע'. אז יחיאל
שלף את האקדח שלו ונתן עם הקת בראש של הילד. זה כבר לא נראה לי
בסדר. שילד בן 3 יפריע ליחיאל להכות אותי? אז הכנסתי לילד
ת'אגרוף של החיים שלו ישר לבטן. אז יחיאל חייך אליי ואמר לי
'סחתיין', אז חשבתי לעצמי: 'סטרוליק, אל תשכח להכנס אחרי זה
למכולת, נגמר הקוטג'. ועוד משהו: אם ככה הוא מתייחס אליך אחרי
שהכית רק ילד אחד, תחשוב איך הוא יאהב אותך אם תכה כל ילד בגן
הזה'. אז תפסתי מקל ביד והורדתי את המקל על כל ילד וילד בגן.
כנראה שהילד של יחיאל היה ביניהם, אז יחיאל בא אליי, תופס אותי
בביצים ואומר לי 'יא מתכופף, יא מפנים חפצים, הכית את הילד
שלי'. אז מחר יש לי דו קרב נגדו כאשר כל כלי נשק מותר, הוא עוד
הוסיף ואמר לי 'אתה יכול להביא גם את הבזוקה שלך'"
ש:"וואוו, לא ידעתי שיש לך בזוקה"
ס:"אין לי. אבל לו יש"
ש:"טוב, נראה שתיכנס לבית החולים שוב והפעם להרבה זמן"
ס:"כן, באסה"
ש:"אז בטח תתפטר מחר מהעבודה"
ס:"לא. כבר פוטרתי היום. אפילו לעבודה כגננת במעון אין כבוד.
אני מאכיל איזה תינוק אחד בן שנה, והוא יורק כל מה שאני מכניס
לו לפה. אז אתה מכיר אותי, אני סבלני, אז ניסיתי שוב ושוב
להכניס לילד את הכפית לפה, בתקווה שסוף סוף הוא יבלע את מה
שאני נותן לו. אז הוא בשלו יורק עליי שוב ושוב לפרצוף את מה
שאני מכניס לו לפה. אז אמרתי לתינוק: 'אתה חושב שזה נעים לי?
אתה חושב שאני אוהב שפרחחים כמוך יורקים לי את האוכל לפרצוף
בלי כבוד?' אז לקחתי איזה ארבע קופסאות של גרבר, דחסתי אותם
לפה שלי, לעסתי הכול טוב טוב, וירקתי את הכול על הפרצוף של
התינוק והוספתי: איך אתה מרגיש עכשיו, הא? עכשיו אתה יודע מה
ההרגשה?"
ש:"אז פיטרו אותך בגלל זה?"
ס:"מה פתאום, זה היה לגמרי לגיטימי. פיטרו אותי כי ההורים
התלוננו שאני מנסה להאכיל את הילדים שלהם בחול"



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 29/9/01 12:26
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דייב וולצר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה