אבל למה לא?
למה אנחנו לא יכולים להיות עצמנו?
מה גורם לנו לרצות לספק את כולם?
לנסות יותר, ועוד יותר
למרות שאנחנו לא רוצים.
בכלל לא.
אפילו לא קצת.
אבל אנחנו בכל זאת,
בכל זאת אנחנו עושים את זה.
כי ככה רוצים
כי ככה אמרו לנו
כי ככה אוהבים אותנו
כי ככה יאהבו אותנו
כי ככה כולם
כי ככה תמיד.

לעזאזל!

זה לא צריך להיות ככה.
בכלל לא.

בואו נהיה אנחנו.

נחיה על פי האמונה שלנו,
ולא על פי האמונה שהחברה מכתיבה לנו.
נתרום למען מטרות שאנחנו חושבים אותן לצודקות,
ולא למען מטרות שכולם שואפים לקדם.
נלך לאן שאנחנו רוצים ללכת,
ולא לאן שכולם רוצים.
נשתחרר מהכולם,
נהיה אנחנו, עצמנו.

ואז,
כשנהיה שלמים עם עצמנו
ונפעל על פי הצו הפנימי שלנו
אז -
נפעל למען החברה,
נקדם את הסביבה,
נתרום.
כי רק אז,
ואך ורק אז,
תרומתנו תהיה אמיתית.