כל מה שנשאר ביננו
עכשיו הולך לעזאזל
ומה שהיה
פתאום מתקלקל
וכל הרגשות שהיו, עכשיו הם כלום
והמבוך נשאר סתום
ובנתיים רק השתיקה נשמעת
בכל הרעש שמסביב
ואנחנו, כמו שהיינו פעם -
כמו פריחת אביב
אבל גם זאת בסתיו נהרסת
כמו שאנחנו, עכשיו, בשלכת
ואומרים שהפריחה שוב תתחדש
האם גם אנחנו?
הרי עד עכשיו היינו כמוה
ואולי בכלל נוצרים דברים חדשים
כן. זה מה שיקרה לנו
אתם לא חושבים?
את שהיה, כבר לא נוכל להשיב
נוכל רק להמשיך ולחכות לפריחת האביב. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.