|
סוף סוף הצלחתי להרגיש טוב
הצלחתי להיות אני במקום הזה שאני כל כך שונאת
סוף סוף יכולתי להגיד שאני בסדר
הצלחתי להיות בסדר במקום הזה שאני כל כך שונאת
ועוד נפילה
ועוד אכזבה
ועוד פעם מרגישה קטנה
ונמאס לי
כל כך
נמאס לי.
(אני מתגעגעת אלייך)
שוב שומעת את "טיפה טיפה" של מירי
ושוב מזדהה בטירוף
הדמעות יוצאות סוף סוף
הצלחתי להחזיק אותן כל כך טוב.
אני גאה בעצמי.
(אני עדיין מתגעגעת אלייך)
ועוד נפילה
ועוד אכזבה
ועוד פעם מרגישה קטנה,
די
אני לא רוצה
נמאס לי להיות לא שייכת
ואני לא שייכת.
(מתגעגעת...)
המוזיקה שאני שומעת מגבירה את הכאב,
זה מה שרציתי שזה יעשה,
בכוונה שמתי על עצמי את האוזניות
חיכיתי שהדמעות יצאו
חזרתי להיות יפעת.
יפעת שלא שייכת
ולא תהיה.
(כל כך מתגעגעת... למרות שאתה קצת עובר...)
נמאס לי לקוות,
נמאס לי לנסות,
אני לא שייכת.
ואני גם לא אהיה...
ואני מתגעגעת. |
|
|
א: שלום.
ב: שלום.
א: אתה יודע
שאנחנו בעצם לא
קיימים ואנחנו
רק חלק מסלוגן
מטופש.
ב: נכון.
א: וזה לא מפריע
לך?
ב: אם אני לא
קיים, למה שזה
יפריע לי?
א: נקודה טובה.
ב: ברור שזו
נקודה טובה.
אחרת לא היו
רושמים שאני
אומר אותה.
א: רגע, אתה
מרמז על כך שאני
מקבל את כל
המשפטים
המטומטים, ואתה
את כל
הטובים?!?!
ב: כן.
שמואל
איציקוביץ' יוצר
דיאלוגים
עמוקים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.