יעל סימון / לומדת בדידות |
בוהק אור הנר על פניה, לוחש לה לסגת לאחור,
כנועה אל מול גורלה יודעת כי כבויה היא כעת, אל מול אלפי נרות
בוערים
היא תמשיך הלאה אל דפי האדם הרבים אשר עוברים אל מול פניה
ותלך היא בדרכים שונות ללא כל מכאוב.
טיפות קטנות של אכזבה כיבו אותה כבר מזמן,
היה נדמה לה שהיא שומעת את קולותיהם וכאב לה שגילתה דממה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|