18/2/97

1. חוץ. גן הפסלים- מוזיאון ישראל. יום                      
               

תמי, בת 17, שיערה שטייני ארוך ופוני קטן מסתיר את מצחה, עומדת
ליד פסל "אדם" ומביטה בו. היא מקיפה אותו ונוגעת בו בעדינות.
ירון, בן 17 שיערו בלונדיני ארוך והוא מגולח, מגיע ונעמד גם
הוא מול הפסל. הוא גונב מבטים לעברה של תמי, שמעמידה פנים
כאילו היא לא מבחינה בזה. ירון אוזר אומץ ופונה אליה.

ירון
ידעת שכשרודן ניסה להתקבל לבי"ס לאמנות לא קיבלו אותו?

תמי
(בלי להוריד את מבטה מהפסל)
כן.

ירון לא נבהל מהייבוש ומנסה שוב.

ירון
וכשהוא הציג את הפסל הראשון שלו האשימו אותו שהוא העתיק אותו
מגוף חי. "עידן התמימות".

תמי מנתקת את מבטה מהפסל ומישירה את מבטה אל ירון.

תמי
הברונזה.

ירון
מה?

תמי
עידן הברונזה. אוף איתך ירון.

ירון
אה, הברונזה נכון, סליחה. בואי נעשה את זה שוב.

ירון פונה ללכת כדי לחזור שוב אבל תמי עוצרת בעדו.

תמי
אי אפשר לעשות את זה שוב, הרסת הכל, אין בך שמץ רומנטיות.

ירון
לא, יש לי, הזיכרון זו הבעיה.

תמי
את המילים שלך בעצמך אתה לא זוכר?


ירון
טוב זה היה לפני שנה.

תמי
לא חשוב, בוא לפה.

היא מצמידה את ירון אליה ונושקת לו על השפתיים נשיקה קטנה
ומתוקה.

תמי
מזל טוב.

ירון
מזל טוב. בואי נשב אפושהו.

תמי
בוא לחלל הרואה.

הם הולכים מחובקים לכיוון "החלל הרואה".

2. חוץ/ פנים. החלל הרואה. יום                              
         

ירון ותמי נכנסים אל החלל הרואה ומתיישבים על ספסל האבן. תמי
משעינה את ראשה על כתפו של ירון ומרימה את מבטה אל השמיים
הניבטים דרך ה"לא גג" של המבנה. ירון מחבק אותה ונושק לה על
הראש.

ירון
אני חשוב שזה הזמן הכי טוב.

תמי
למה?

ירון
לזה.

הוא מוציא מהפאוץ' שלו קופסא קטנה עטופה ומגיש אותה לתמי. תמי
עוברת למצב ישיבה ולוקחת ממנו את המתנה כשחיוך גדול ניסך על
פניה. היא פותחת אותה בעדינות משתדלת לא לקרוע את העטיפה.

ירון
זה בסדר, את יכולה לקרוע אותה.

תמי
ובמה אני אעטוף את המתנה שלך?

ירון עושה לה פרצוף. היא מסיימת להוריד את העטיפה ומתגלה לה
קופסה של טבעת בצורת תפוח. היא מסתכלת על ירון במבט שואל, והוא
מסמן לה להמשיך ולפתוח את זה. היא פותחת את הקופסה ובתוכה יש
טבעת זהב מזעזעת עם אבן כחולה. תמי מנסה בלי הצלחה לזייף
התלהבות.

תמי
תודה!

היא מחבקת אותו ונושקת לו על השפתיים.

ירון
שהשנה הזו תתווסף לעוד הרבה שנים מאושרות כמו שזו הייתה.

תמי
אווו. אתה רואה, עם קצת מאמץ אתה יכול להיות רומנטי.

תמי מתקשה להוריד את מבטה מהטבעת, היא מנסה אותה על האצבע שלה
ומסתכלת עליה מרחוק.

ירון
עכשיו המתנה שלי.

תמי
אמרתי לך, אני צריכה עוד לעטוף אותה.

היא מקרבת את ידה עם הטבעת אל פניה.

תמי
מאיפה השגת אותה מקורנפלקס?

ירון
השקעתי את מיטב כספי בזה, חרשתי את כל חנויות התכשיטים
בקניון.

תמי
מצטערת, תודה.

היא מורידה אותה ומנסה לנשוך אותה.

תמי
וזה מה שמצאת? לא סליחה, סליחה.

ירון
את יכולה להחליף אותה, יש לי פתק החלפה.

תמי
מה פתאום?! זה מתנה לשנה שלנו, אין מצב שאני מחליפה אותה.

היא מוציאה את העטיפה שהיא קיפלה ומסתכלת בתוכה.

ירון
הפתק אצלי.

תמי מחבקת את ירון בהתחנחנות. ירון מנשק אותה. תמי נשכבת על
הספסל כשראשה נח על ירכיו של ירון. ירון מביט בפניה ומלטף את
שיערה. היא מביטה מידי פעם אל הטבעת וכשירון תופס אותה היא
מחייכת.

תמי
בוא נבטיח לעצמנו משהו.

ירון
מה?

תמי
שלעולם לא ניפרד.

ירון
טוב.

תמי
לא, אני מתכוונת שגם אם ניפרד, אם לא נהיה ביחד יותר, עדיין
נהיה חברים טובים.

ירון
איך אפשר להבטיח דבר כזה? מי יודע מה יהיה עוד 5 שנים? חוץ מזה
שבשנת 2000 מבטיחים מלחמה גרעינית כוללת, אולי בכלל כולנו נמות
עד אז.

תמי
אתה לא אוהב אותי.

ירון
מה הקשר? ברור שאני אוהב אותך.

תמי
אז תבטיח.

ירון
טוב, אני מבטיח.

תמי
יודע מה? בוא נקבע להיפגש פה עוד 5  שנים. לא משנה אם נהיה
עדיין בקשר, או נשנא אחד את השניה. ניפגש רק ליום אחד, לראות
מה קרה איתנו.

ירון
מתי עוד חמש שנים?

תמי
בדיוק חמש שנים מעכשיו. ב- 18/2/2002. ב- 12 בצהריים.

ירון
רגע, אני צריך לבדוק ביומן.

תמי מכה אותה.

תמי
ואסור לעזוב עד שהשני מגיע, או שמגרשים אותנו מהמוזיאון.

ירון
איפה? פה בחלל הרואה?

תמי
לא, ליד פסל אהבה.

ירון
אוי נו, איזה קיטשיות.

תמי
אפילו אם תהיה בדרום אמריקה בטיול של אחרי הצבא, תגיע ל- 24
שעות לארץ במיוחד בשביל זה.

ירון
אהה, אני בטוח.

תמי
נו ירון, אני רצינית.

ירון
טוב תמי ממי.

תמי
אז איטס א דייט

ירון
איטס א דייט.

ירון רוכן אליה ומנשק אותה.


18/2/99

3. חוץ. גלגלי האבן. יום                                    
               

ירון, בן 19 עם קרחת וזיפים בני יומיים, ותמי, בת 19 שיערה קצר
יותר בלי פוני, מטיילים בגן הפסלים ומגיעים אל גלגלי האבן. יש
ביניהם  קצת מרחק. נראה כאילו נפשה של תמי טרודה במשהו.

תמי
איך שהזמן טס.

ירון
כן, זה נראה כאילו רק לפני כמה דקות היינו פה, ובעצם כבר עברו
שנתיים.

ירון נעצר ועוצר את תמי לידו. הוא לוקח את ידה.

ירון
מזל טוב.

תמי
מזל טוב.

ירון מנשק אותה, היא מחזירה לו נשיקה אבל מיד מתנתקת ומתחילה
שוב ללכת, מתרחקת ממנו.

תמי
אתה חוזר מחר לצבא?

ירון מצטרף אליה, הם הולכים כל אחד מעברה השני של שורת גלגלי
האבן.

ירון
כן, הייתי צריך לרדת למ"מ בשביל החמשוש הזה, אבל זה היה שווה
את זה.
אנחנו נכנסים מחר לנוהל קרב, פעם הבאה שאני יוצא זה רק עוד
חודש. אז תהיי מוכנה אני אחזור חרמן אש.

תמי לא מגיבה אליו, היא רק מנסה ללכת קצת מהר ממנו כדי להפנות
לו את הגב כל הזמן.

ירון
הכל בסדר תמי ממי?

תמי מהנהנת בראשה וממהרת לנגב דמעה.

ירון
את בטוחה?

תמי עוצרת ומסתובבת אל ירון. הוא רואה  שהיא בוכה, הוא מלטף את
לחייה, מנגב את הדמעה.

ירון
מה קרה?

תמי
קיבלתי אתמול תשובה מבי"ס לאמנות.

ירון מחבק אותה חזק ומלטף את שיערה.

ירון
הם לא יודעים מה הם מפסידים.

תמי
התקבלתי.

ירון מרחיק אותה ממנו כדי להביט בפניה.

ירון
איזה יופי! אז מה את בוכה? טיפשולה. אני ממש גאה בך.

הוא מנשק אותה על השפתיים, היא לא מגיבה לנשיקה.

ירון
אז מה את צריכה לעבור לתל אביב?

תמי מנידה את ראשה.

ירון
את יכולה להישאר בירושלים? איזה יופי, בכלל מצוין.

תמי
ניו יורק.

ירון
מה ניו יורק?

תמי
הבי"ס לאמנות, בניו יורק.

ירון משתתק ומתנתק ממנה. הוא מוצא שקשה לו מאוד להסתכל לה
בעיניים.

תמי
לא חשבתי שאני אתקבל, אז לא ראיתי צורך לספר לך שאני מנסה
בכלל.

שתיקה. מבטו של ירון נודד לכל עבר, רק לא אל תמי, הוא נראה
כמנסה להסביר לעצמו בלב ולהבין מה קורה פה. תמי לא מורידה את
מבטה ממנו.

תמי
תגיד משהו.

ירון
(בקושי יוצא לו קול)
מתי...?

תמי
עוד שבועיים. גם עלי זה נפל בהפתעה, פשוט שנת הלימודים שם כבר
החלה ואני מצטרפת ישר לסמסטר השני, ו...

ירון
(נכנס לדבריה)
ומה... לגבינו?

עכשיו תמי משתתקת ומתחמקת ממבטו.

ירון
אני מבין.

הוא חולף על פניה. היא מסתובבת אליו ותופסת את ידו.

תמי
אני אכתוב לך.

ירון
היה נעים להכיר אותך.

תמי
ירון.

היא מושכת אותו אליה, הוא מנסה להתנגד אבל נכנע במהירות. הם
מתחבקים, ירון נושק לה על המצח.

ירון
מזל טוב תמי ממי.

הוא מתנתק מהלפיתה שלה ומתרחק ממנה. היא נשארת לעמוד במקומה,
לא שולטת בדמעותיה.


18/2/02

4. חוץ. פסל אהבה. יום                                      
             

ירון, בן 22 שיערו ארוך במקצת אסוף בקוקו הדוק וזקן צרפתי מעטר
את פניו, מגיע אל פסל
"אהבה" בידו הוא מחזיק זר פרחים. הוא מביט בשעונו ואז מביט
סביבו, אין שם איש פרט אליו. הוא מתיישב למרגלות הפסל ומניח את
הזר לידו. הוא מדליק סיגריה. הפלפון שלו מצלצל והוא עונה
במהירות.

ירון
הלו?

קולו נופל והוא מדבר בלי חשק.

ירון
כן אמא. לא, אני אגיע יותר מאוחר, לא יודע מתי. אני לא רעב,
תודה.

הוא מרים את עיניו בזמן שהוא מקשיב לאימו בפלפון מסנן איזה
"אהה" מידי פעם.

ירון
טוב, אמא אני צריך לזוז, אני אראה אותך יותר מאוחר.

הוא מנתק את הפלפון שלו ומחזיר אותו לפאוץ' שלו. הוא מביט
סביבו שוב. הוא מכבה את הסיגריה לידו.

5. חוץ. פסל אהבה. כעבור זמן                                
         

במקום בו ירון כיבה את הסיגריה יש עכשיו הרבה בדלים. אל ירון
מתקרב שומר של המוזיאון.

שומר
סליחה, המוזיאון נסגר עוד 10 דקות.

ירון
בסדר, אני כבר הולך, גם ככה אין לי מה לחפש פה יותר.

השומר נשאר לעמוד במקומו.

שומר
אתה יכול בבקשה לפנות לכיוון היציאה?

ירון
בסדר, עוד כמה דקות, אני מבטיח לך.

השומר מושך בכתפיו ומתרחק לכיוון זוג צעיר שמחזיקים ידיים
ומסתכלים על פסל. ירון מוציא שוב את חפיסת הסיגריות שלו שכבר
כמעט התרוקנה ושולף עוד סיגריה. הוא קם ממקומו ומקיף את הפסל
כשזר הפרחים נשאר במקומו למרגלות הפסל. ירון עולה על גדר האבן
ומשקיף על הנוף. הוא שומע צעדים מאחוריו, הוא מגלגל את עיניו
ובוחר להתעלם מהם.

תמי (OS)
ידעת שכשרודן ניסה להתקבל לבי"ס לאמנות לא קיבלו אותו?

ירון מסתובב אחורה ורואה את תמי הולכת לקראתו כשבידה זר הפרחים
שלו. שיערה קצר וצבוע לאדום. ירון יורד מהמדרגה.

ירון
אבל אותך קיבלו, באיזה עולם מעוות אנחנו חיים?

הוא מחייך אליה, היא מחזירה לו חיוך. הם נעמדים קרוב מאוד אחד
לשניה אבל לא מתחבקים. היא מרימה אליו את הזר.

תמי
זה שלך?

ירון
הפרחים התייבשו, זה היה יפה יותר כשקניתי את זה.

תמי
רק לפני שעתיים ירדתי מהמטוס. הייתי אמורה להגיע אתמול, אבל
הטיסה נדחתה.

ירון
אז לא שכחת.

תמי
איך יכולתי לשכוח?

ירון
איך הלימודים?

תמי
נשארה לי רק עוד שנה. מה איתך? התחלת ללמוד?

ירון
לא, אני עובד, חוסך לטיול הגדול. דרום אמריקה, מרכז, אולי אני
אעבור גם בארה"ב.

תמי
תקפוץ לבקר.

ירון
לכמה זמן את פה?

תמי
שבוע.

ירון
את ישנה אצל אמא שלך?

תמי
לא, במלון. אני פה עם חבר שלי.

ירון
אהה, או. קיי.

תמי
לך יש...?

ירון
חבר? לא, בסוף החלטתי להישאר סטרייט למרות הכל.

תמי
חברה.

ירון
לא משהו מיוחד.

תמי
רק יזיזות?

ירון
לא, גם זה לא.

לראשונה הם שותקים. הם מתחילים שוב בו זמנית.

תמי
אתה רוצה לשבת?

ירון
התגעגעתי אלייך.

תמי
גם אני.

ירון מרים את ידו לכיוון לחיה של תמי, היא מתחמקת מהמגע
ומורידה את ידו בעדינות.

תמי
אל.

ירון
אני אף פעם לא הפסקתי לאהוב אותך.

תמי
ירון

ירון
תמי ממי.

תמי מחייכת. היא מתקרבת אל ירון ומחבקת אותו, הוא מחבק אותה
בחזרה מפחד לעזוב. היא בכל זאת ניתקת ממנו והם נשארים לעמוד זה
מול זו מחזיקים ידיים. ירון מביט על הידיים שלה ורואה את טבעת
הזהב המזעזעת שלו על האצבע שלה. הוא מרים את המבט לעיניה
ומחייך. היא מחזירה לו חיוך.

תמי
אתה מסריח מסיגריות. מתי התחלת לעשן?

ירון
בצבא, אחרי שעזבת.

תמי
ואתה בטח מאשים אותי.

ירון
אז את מי עוד?

השומר מגיע שוב.

שומר
סליחה, אני מבקש...

תמי
בוא, תחזיר אותי למלון. בוטש בטח כבר דואג לי.

ירון
בוטש? איזה מין שם זה בוטש?

הם מתחילים ללכת לכיוון היציאה.

תמי
אל תהיה רע.

ירון
את עזבת אותי בשביל מישהו שקוראים לו בוטש?!

תמי דוחפת אותו והוא מחזיר לה דחיפה. היא כמעט נופלת והוא תופס
אותה. הם מתחילים לצחוק.