היו ימים טובים שצחקנו היו לילות טובים שאהבנו.
לא עוד מחשבה לא עוד אשליה לא עוד דמיון.
נאוה, הלכת לי, אני שואל מדוע?
אני זוכר את הימים הטובים, את הלילות שצחקנו שאהבנו,
לא עוד מחשבה לא עוד דמיון,
אני קורא בליבי את שמך,
נאוה הכל נעלם. אני הולך אל ביתך כמו בימים ההם שאני זוכר
הייתי שמח.
אני רואה את חלונך דולק, זה משאיר לי תקווה.
אני קורא בקול שמך: נאוה, נאוה, מה קורה?
תני לי סימן תני לי חיוך של מזל, קשה.
ירדו לי דמעות, את עזרת לי.
נאוה, נאוה, לא אשכח אותך עוד,
יבואו ימים טובים שנחזור אל הימים הטובים,
אז אני אכתוב לך שירים של אושר. |
