[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אסף סטארדאסט
/
הכי אמיתי שבעולם

"יש לך סיגריה?" שאלה בקול עדין ומתוק, הוא בהה כמה שניות
ואמר, "מצטער אני לא מעשן". רועי  גם הצטער מאוד שפספס רגע
נדיר שכזה להתחיל עם מישהי יפה, לכן החליט שליתר בטחון, כדי לא
לפספס אף הזדמנות, הוא יקנה קופסא אחת של מלבורו, רק ליתר
ביטחון, שהיה. ככה הוא הסתובב באופן קבוע עם חפיסת סגריות
בכיס, אבל אף אחת לא ניגשה אליו, רק קבצן אחד ושני ערסים.

באיזה יום אחד, סתם ככה, בלי שום סיבה מיוחדת, החליט שבא לו
לנסות לעשן. הוציא סיגריה מהקופסא ועישן בחדר שלו, הוא לא
השתעל. הוא כבר עישן איזה כמה פעמיים בכיתה ט' אז הוא כבר מכיר
את העסק. כשסיים הוציא עוד סגריה ואחרי שגמר את זאת עוד אחת,
עד שחיסל את כל הקופסא.

בבוקר שאחרי, ממש לפני שהלך לבית ספר, קנה שתי חפיסות. אחת
בשביל לעשן והשניה בשביל הבחורה היפה שתבקש ממנו סיגריה. לא
היו לו יותר מידי חברים, בכלל לא. במקום להישאר בודד בכיתה כמו
כל יום, פיתח רועי מנהג, הוא היה הולך מתיישב לו בחצר האחורית
של בית ספר ומעשן להנאתו. וככה הזמן עבר, ההורים שלו לא ידעו
שהבן שלהם מעשן כמו קטר של רכבת אקספרס. רועי עוד זוכר את
השיחות שאבא שלו עשה לו שהיה ילד קטן, הוא הסביר לו שעישון
מזיק לבריאות וכל מי שמעשן מת בסוף, ואותם שיחות שאבא שלו עשה
לו דווקא נראות לו עדיין הגיוניות, אבל באותו הרגע כשהחזיק
סיגריה הכל התפוגג עם העשן שעלה אל מעלה.

זה היה יום גשום, מאלה שבכלל לא רואים את השמש, אפילו לא פעם
אחת. רועי נתקע בבית בלי סיגריות, הייתה לו רק חבילה אחת, אבל
אותה הוא שומר, שומר למישהי מיוחדת.  אז הוא תלש דף ממחברת
המתמטיקה, גלגל צפוף צפוף, הדליק ועישן. אמנם, הדבר לא השתווה
לעישון של חבילת מלברו, אך עישון הוא עדיין עישון. לאחר שסיים
לעשן את כל המשבצות בנייר המחברת, הוא תלש דף נוסף ועישן אותו,
הפעם בניחוח של סיפוק, וכך המשיך, עד שסיים את המחברת כולה,
מכאן כבר דבר לא מנע ממנו לעבור למילון אנגלי-אנגלי-עברי של
אוקספורד, הוא עישן הכל ,כולל הכריכה, עד האות S .

בהמשך הוא גילה שלעשן כל מני דברים זה הרבה יותר כיף מלעשן סתם
סיגריות, אז הוא התחיל להיכנס לדברים כבדים יותר. הוא עישן
כורסאות, טלפון אלחוטי ואת כל הפרוספקטים שקיבל מהאגודה למלחמה
מידי פעם.

באחת ההפסקות כשישב לו מאחורי בית ספר ועישן לו מקלדת שגנב
ממעבדת מחשבים ניגשה אליו בחורה יפה ובקשה שכטה מהמקלדת שלו.
הוא בהה בה לשניה, מזה חודשים שהוא מחזיק בכיסו חפיסת סגריות
רק כדי שמישהי יפה כמו זאת הניצבת מולו תבקש סיגריה, והיא רק
רוצה שכטה מהמקלדת. "בבקשה", אמר רועי. היא לקחה אחת ארוכה
לריאות, הוציאה ענן מלא עשן והתיישבה לידו. קראו לה סיוון. היא
הגיעה מחיפה לבית ספר רק לפני כמה חודשים. המשפחה שלה עברה
בגלל העבודה של אבא. משהו עם בנק, רועי לא בדיוק הקשיב. רועי
וסיוון היו נפגשים כל יום מאחורי בית ספר, בהפסקות, בגנים
ציבוריים, או בגג אצל סיוון שם היו שוכבים תחת שמים של כוכבים,
מדברים ומעשנים כאחד. סיוון סיפרה לרועי שכשהיא גרה בחיפה, היה
לה חבר למשך תקופה ארוכה שהיא מאוד אהבה. יום אחד היא גילתה
שהוא בגד בה עם מישהי אחרת, והיא נכנסה לדיכאון אז היא פשוט
לקחה את הדיכאון הזה, גלגלה אותו ועישנה אותו עד שזה פשוט
נעלם.

סיוון הייתה הראשונה של רועי, הם עשו את זה אצלה בחדר, אחרי זה
שניהם שכבו אחד לצד השני, הם לא עישנו. אם זה היה סרט או סיפור
לא אמיתי הם בטוח היו מעשנים. רועי היה שיכור מריח של אהבה עם
חיוך מרוח על הפרצוף שלו כמו שאף פעם לא היה מרוח. הוא רצה
להגיד לסיוון המון דברים. הוא רצה להגיד לה שהוא אוהב אותה,
הוא רצה לספר לה כל מה שהוא מרגיש - לפרוש הכל, אבל לא יצא לו
כלום מהפה, אז הוא סתם חייך.

סיוון ציירה, לא בחוג לאומנות או משהו, כי שם נותנים לך לצייר
קומקומים וחפצים דוממים. היא לא הבינה את הרעיון של לצייר
דברים שאפשר פשוט להסתכל עליהם. היא ציירה דברים מעולמות
אחרים, דברים שבאו בחלום או הדברים שצצים לך בראש לפני שאתה
הולך לישון. רועי אהב תמונה אחת במיוחד שסיוון ציירה לו בחדר,
על קיר שלם. ציור של איש עסקים בחליפה, מובטל , עם מבט מיואש
כזה, יושב על נדנדה, רק שיש לו ראש של בננה.

הזמן חלף ואתו הקשר התחזק, אנשים בבית ספר התחילו להכיר אותם
כ"רועי והמוזרה החדשה". אף אחד לא הבין אותם. נעלמים להם עם
תחילת הפסקה לתוך מיסתורי החצר האחורית של בית ספר
ולעיתים חוזרים רק אחרי שעה או שעתיים. המון פעמים הם לא היו
מדברים, פשוט שותקים למשך שעות וזה עדיין היה בסדר. אף אחד לא
הרגיש שהוא צריך להגיד משהו ואז אולי רועי היה שואל אותה,
תגידי זה אמיתי?, סיוון הייתה לוקחת שכטה מהמטריה, מהרדיו הישן
אולי מאיזה כוכב נופל בלילה של אהבה וממשיכה לשתוק.

זה היה יום רביעי כשהוא קיבל את הטלפון הזה שסיפר לו שסיוון
נהרגה בתאונת דרכים. הפרטים בכלל לא חשובים. ההלוויה הייתה יום
אחרי זה בצהרים צהובים מתמיד, הוא עמד שמה בלי להוציא מילה הוא
אפילו לא בכה. כשחזר הביתה מהלוויה הוא נכנס לחדר שלו מתיישב
על כיסא מול הציור של האיש עם הראש בננה.  הוא לקח את כל מה
שהרגיש כלפי סיוון גלגל צפוף צפוף שם בפה לקח מצית וניסה
להדליק, אבל זה לא נדלק. הוא ניסה עוד פעם אבל זה פשוט לא
נדלק.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
נו!

כשאני אומר "נו"
אני מתכוון שאני
רוצה שיגיע לפה
מילקשייק.


תרומה לבמה




בבמה מאז 28/9/01 20:32
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אסף סטארדאסט

© 1998-2018 זכויות שמורות לבמה חדשה