היה היה איש... האיש היה כסיל רציני... קראו לו סבא רוזו מכפר
פפרוזו.
סבא רוזו היה איש זקן מאוד ושמן, נורא נורא שמן.
יום אחד הוא החליט שהוא רוצה ללכת לגן חיות.
בגן חיות היו כל מיני חיות; פינגווינים ונמרים, עטלפים ואפילו
תוכים!
מחדף עד צ'יטה ומסוס יאור עד תולעת משי!
סבא רוזו היה איש שמן כמו שאמרנו קודם ולכן היה מזיע בכמויות
מסחריות.
סבא רוזו המסכן היה גם כסיל ולא היה מודע לנזק ההומאני שהוא
גורם...! היה דבר זה מאוד חבל על כל תושבי העיר, אבל הוא לא
היה מודע גם לאיך שהאנשים המפוחדים מסתכלים עליו כאשר הוא צועד
במורד הרחוב שבו שרויה דירתו "הרחוב הראשי של כפר פפרוזו 3".
יום אחד הביט סבא רוזו המסכן בתמונתה של סבתא רוזה המנוחה
שהייתה בארנקו השמן הישן - כי לסבא רוזו לא הייתה עבודה, הוא
היה בפנסיה אחרי עבודה בדיר חזירים והתלהב יותר מדי מהאוכל שם
כנראה... (If you know what I mean)
סבא רוזו הביט בעצבות בתמונה של האישה העגלגלה עם העצמות
הכבדות והתחיל לבכות הרבה הרבה הרבה עד שכמעט מערכת הביבים
הוצפה!
כבאים עפו, מכוניות נשטפו וסבא רוזו הטיפש לא הבין מה קורה
סביבו רק בכה ובכה....
הביאו פסיכולוגים או רופאים שינסו לראות מה הייתה הבעיה, אך
סבא רוזו לא נרגע ולא הקשיב אפילו למילה!
מיד התחילה גם נזלת ירוקה אט-אט להתפשט ברחבי העיירה הקטנה
והצנועה והתושבים, נכנסו לפאניקה נוראה!
ההמון היה בהלם, ניסו כל מפלט ומוצא עד שלבסוף נמצא הפתרון
לבעיה!
איש אחד אמיץ, בשם "סן לורד האמיץ" גבר על גועל המוחטה הירוקה
והכניס את התמונה בחזרה למקומה!
מיד סבא רוזו הסנילי שכח את דבר הבעיה וכולם נרגעו, נגמרה
הסערה.

סן לורד האמיץ היה אמיץ, אך בודד, לכן מכיוון שאמיצותו מיום
ליום רק גברה - הוא ליווה את סבא רוזו אל גן החיות, שעליו סופר
בהתחלה...
כך צעדו להם סן לורד האמיץ עם סבא רוזו מהכפר אל גן החיות
שעליו מדובר.
במורד הרחוב התגלגלו להם השניים כשפתאום משהו זז ללורד האמיץ
במכנסיים!
מיד החמיץ פניו ונהיה אדמדם כשסבא רוזו לא הבין מה פשר
העניין!
"אני מצטער", אמר הלורד, "הרבה זמן לא עצרתי להפסקת מנוחה. הבה
נעצור לנו אתה תשתה ואני... הממ... אמצא מלאכה... אל נא תדאג 5
דקות ואני שב!"
סבא רוזו התיישב וחיכה... וחיכה... וסן לורד האמיץ לא שב ולא
חזר! מיד התרגז סבא רוזו והכריז, "אני ממשיך לבד, האמיץ הוא
בכלל לא אמיץ - הוא בדייה!"

אז עד כה מה ידוע לנו? שסן לורד האמיץ בכלל לא אמיץ לכן הוא
פושע נתעב כי שמו בכלל מזוייף!
בכל מקרה המשיך לו סבא רוזו בדרכו כאשר פתאום פגש דבר מה שנראה
מוזר.
גמל מהלך על 4 עם 8 עיניים ומין זנב שדומה לאריה אך
אוזניים...של ארנב!
התפלא סבא רוזו על חיה מוזרה זו אך חשב לרגע לעצמו "אולי ניקח
את ה... דבר הזה אל גן החיות, ואני ארוויח כמה לירות!"
התחיל סבא רוזו שהתגלה כאינטרסנט לדבר עם... הדבר הזה שעמד לו
ובהה סתם, "שלום רב... אני סבא רוזו מכפר פפרוזו ומהו שמך...
אדון... גברת... עלמה... עלם צעיר ונכבד?"
"שמי הוא פופוגלצ'ו מלך המדבר", ענה כשעיניים נושאות מעלה "אני
תוצאה של פצצת גז אציל שקרתה אצלנו בשבוע שעבר... הייתי פעם
איש יקר ונחמד... כמוך... אולי קצת רזה... הפרט כאן מיותר..."
"אוי אלוהיי דבר מצער בפיך! לא נורא... לפחות יצרת זן חדש
שיהיה אחריך" ענה הכסיל שניסה לנחם בצורה די מבעיתה, כי מי
ירצה לעשות אהבה עם... מוטציה?
"הו אלוהיי למה זהו עונשי, אנא גאול אותי מייסורי וקח את
נפשי!" קרא פופוגלצ'ו המסכן שסבל כל ימות השבוע.
מיד עלה במוחו של סבא רוזו לקחת אותו לגן החיות שבכפר
קוקורוזו. הציע לו רשמית הצעה מפתה "הצטרף נא אליי אל גן החיות
ואולי במקום למות תמצא גן עדן ואיזו חתולה יפה!"
מיד נעתר מלך המדבר להצעתו המפתה והמכובדת של הכסיל, אך לא ידע
שבעומק ליבו רק רצה כמה לירות עבורו ולא היה לו אכפת אם ימצא
את האושר - או לא.

מיד צעדו להם השניים במורד הרחוב אל עבר גן החיות שנראה כרגע
כמו גן עדן, ומכיוון שהשעה כבר 02:54 בלילה וכבר מאוחר, כדאי
שנתחיל להגיע אל העיקר.
הגיעו לפתח גן החיות שם הסבא התחיל לתכנן מזימות "אוכל לקנות
עם 20 לירות איזה טייק אווי טוב שישביע את בטני הגדולה,
מאוהואוהואווה!"
סבא רוזו דיבר עם שני שומר גן החיות ומיד הגיעו להסכם בלי
בעיות! 20 לירות עבור המוטציה וכל אחד מרוצה בביתו. אך דבר מה
סבא רוזו לא ידע, כי מוטציה אחת כמו מלך המדבר כבר מצויה לכן
אותה כבר יש בתצוגה!
מיד תפסו את סבא רוזו שני שומרים והכניסו אותו לכלוב עם
סורגים, "מזה הדבר הזה?! הוציאו אותי מיד!" סבא רוזו צעק ואיש
לא הניד עפעף, עכשיו סבא רוזו בבעיות כי השומרים חשבו אותו לזן
מיוחד, זן שמן ומסריח - כמעט כמו היפופוטם.
ולפואנטה של סיפור קליל בסטייל של צלקנט - זה סופו של כל
אינטרסנט.