איויה דיין / אל תלך |
ולהתעורר לבדך
אט אט מתמלאת יותר בשלו
ומתרוקנת משל עצמך
צללים חשוכים מכרסמים לאטם
בשקט נפשי שדועך
אבל אל תלך
אל תלך
ממרחקים כבר ניבט לך
נצח ללא המשך
אוחזת בו נתלית על עיניו
מבטן הצלול בנפשך
דמעות ענוגות מחליקות על ריסים
תחינה מכתימה את קולך
רק אל תלך
אל תלך
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|