יוסף ברנשטין / אתאר יופייך |
כמים זורמים
גולשים מהפנים לחמוקים
מתחככים בירכיים
ומרטיבים את הסנדלים.
אתאר יופייך
ככרם שטוף שמש
רקום בקרני זהב
מפעים לב
משמח כיין הילולים.
אתאר יופייך
כנהרה מפכה
בקצה נקבה
להולך בחושך
שתקוותו אבדה.
אתאר יופייך
כוורד מבשם
עת יבול כלה ריחו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|