בחום תמוז,
זחלתי במנהרות אין ספור
לגלות שאין מוצא ואין תקווה
לראות האור.
יושב במערה
מסוגר בתוך עצמי
חושב להתחיל הכל מהתחלה
להתרגל לחושך
לחיות בלי צל מלווה.
לנווט בעזרת הדים צלולים
הבאים מעולמות רחוקים
כעטלף לפרי עסיסי.
קוויתי לשמוע את טיפות הגשם
שרות במרזבים
בדרכן לאסיפה בשלולית הבית.
לפתע התבהרה לי התמונה
ידעתי מה אני מחפש.
חמרא אפילו בתקופת תמוז קרירא ליה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|