אילן בכר-אבנטור / שקיעה מדברית - |
שקיעה מדברית -
דמדומים ואבק.
שממה מרהיבה
שאין לה צופה.
דואב וקרוע,
נטוש ומרוחק,
לב מיואש
יושב ובוכה.
עם זריחת הירח,
וצאת כוכבים,
בחושך קל לאבד
תקווה
הוא מתחיל להזות
על ריחם של פרחים
בייאוש הוא קורא -
" אהובה... "
ואהובתו רחוקה,
מרחק איסור ושנים.
אך היא שומעת
זעקת ליבו הכואב
ואהובתו מחכה,
עד יחלפו רעמים,
ואז היא בוכה
בקול חם ואוהב
ובדמעות מחזירה לו -
" אהוב... "
ואלוהים שוב צחק צחוק שקט
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|