אין לה מה לשמוע,
אין מה להגיד,
היא רק רוצה..
שהכל יהיה שוב כמו תמיד.
שהשפתיים יוכלו שוב לנשק
ושהגוף לא יפחד,
שהמבט יהיה אוהב
והעיניים יפתחו
והידיים יחבקו
ושהלב יפסיק לבכות
והנשמה תתחיל לחיות
וכל גופה יפסיק לרעוד;
כששולחים מבט,
אומרים מילה
או רק עוברים..סתם לידה...
היא רוצה להיות שוב כמו כולם,
לפתוח עיניים ולראות עולם..
לא לפחד מאחרים,
לחיות כמו שרוצה את החיים;
אז למילים שוב לא תהיה כל משמעות
ולחיים אולי תהיה מהות
ואולי היא גם תשכח
מהמציאות כבר לא תברח
ואולי היא תתגבר
והיא תשכח מהאחר.


אוגוסט 2001