קורל מנדלסון / ריקנות |
עכשיו כשהלכת נקטע המבט ביננו
הסתובבתי ללכת, להשלים עם הפרידה
כל צעד שפסעתי הגדיל ביננו את המרחק
כל שניה שחלפה מהרגע בו ראיתי את חיוכך הכאיבה לי
והוספתי ללכת, נלחמת בעצמי
רוצה שכבר תחזור, שתהיה שוב לידי
שהחיבור בנפש יהיה מוחשי
שאוכל שוב לחזות בפלא פניך
ולגעת בגוף אהובי.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|