כן, כחול. לא רק הצבע.
מיד עולות אסוציאציות של פורנו. ולמה לא?
הרי כולנו מוצר של אמצעי התקשורת.
ובכל המוחות- בחורות, ערומות, או קרובות לכך. אולי בחורים.
זה טבעי, ברור, אולי אפילו בריא ורצוי- אבל לא תמיד נכון.
מה עם הכחול של הים ? השמיים ? לא! - זה פחות מתוקשר.
אבל אלו מסביבנו כל הזמן, ויהיו- סביר להניח- גם אחרינו.
מה פתאום ! זה לא פוליטיקלי קורקט. תראו את כל הפרסומות !
מה יש שם, שמושך את העין, הראש, ושאר האנטומיה?
נו, איך לא, אנטומיה של מישהו אחר.
מפליא, הקסם של גופות מחוטבים להפליא, תאווה לעיניים.
מי לא היה רוצה להיות בריא, יפה, חופשי ונחשק ? לעד ?
מעניין מה קורה עם אותן דוגמניות עם השנים.
גם הן מביטות בגופות הצעירים בנוסטלגיה וקנאה ? אולי.
ובאשר לנו, כמו שאומרים, פנטסיה עדיף שתישאר בלתי מושגת.
כי הרי כשמשיגים אותה, היא כבר לא כל כך מושכת.
היינו שם.
בחזרה לצבע- הרי זהו רק אור, חתיכה מהספקטרום.
לא חסרים צבעים. יש הרבה.
אבל האם רק אחד מעלה מיד מחשבות ספציפיות ?
מה עם ירוק ? מזכיר עץ או צמח ? לא ! כסף ! כמה מפתיע.
כמה חבל, שחלקיקי אור,
מיד מעלים בראשנו תמונות,
לא של נופים,
אלא של סמלים, או רעיונות, של "תרבותנו" המתקדמת
שתוכנתו לתוך התודעה.
דור ההיי-טק באמת. מתכנתים אנחנו, או מתוכנתים ?
סתם מחשבה שעלתה, באמצע יום טרוד.