|
סמכתי עלייך הכי הרבה בעולם.
אף פעם לא חשבתי שדווקא את תהיי זאת שתפגע בי
תפגע בי קשות ותותיר אותי לבדי.
לקחת לי אותו, גזלת אותו ממני.
איך יכולת?
אחרי כל כך הרבה שנים...
עכשיו אני מבינה על מי דיברת כל הזמן הזה...
כשסיפרנו אחת לשניה סודות.
ועכשיו אני מבינה למה היה לך חשוב לדבר דווקא איתי לשמוע
ממני...
כדי שתוכלי לדעת את חולשותיו את אהבותיו ואת היקר לו מכל.
קשה לי להאמין שעכשיו הוא איתך ולא איתי עוד...
קשה לי להאמין שעכשיו אותך הוא לוקח לגבע לשבת מתחת לעץ ולא
אותי עוד...
קשה לי להאמין שעכשיו את תשני במיטתו ולא אני עוד...
קשה לי להאמין עליך... ועד כמה נמוך את מסוגלת לרדת. |
|
|
אני אדום, אני
צועק.
בפה פחות
אזדעק.
כמו הלוייתן,
פעור הלוע.
מאיים, אותכם
לבלוע.
לתוך אפי, אתם
רואים.
בכל פעם, כשאתם
באים.
אך לי, זה לא
מפריע.
לבמה חדשה, אני
מצדיע!
צרצר בפואמה
לאיש/ה האדום/ה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.