מעוך על הקיר, מלא השראה
נטול ירושה, מרושש מאהבה
אין המשכיות, זה מדגדג לי במהות
מרגיש נטוש, אך למרות הכל שומר עלי אחד נחוש
לבד לבד בתוך ההמון, קורא לעזרה
אתחיל בשקט, אך אסיים בצעקה
גם היא תצעק, היא נמצאת בכל פינה
סמויה, כמוסה, שקופה וברורה.
ונמאס כבר מאינטלקטואליה שמבצבצת ללא רחם
היא עזבה את הנמל, אבל צריך עוד להילחם
רגע שקט, לילה עצוב, המון סוער, הכל נשרף הכל בוער
מבחינתי זה סימן, מבחינתך אני ליצן
הוא זקוק לחמצן, לקבור את המזומן
נפרשות שתי דרכים, אחת לי אחת לנספחים
רגע מתוק מזמין חיוכים, רגע עמוק מנבן ומרדים. |
