אירנה רוזנבלט / הדם |
אותי הוא מושך.
האם זה הצבע?
או איך שהוא הולך?
הדם מטפטף לו,
טיפה אחר טיפה,
והנה שלולית של דם,
מכסה את הרצפה.
אלקק אותו כחתול,
המלקק חלב מקערה,
אשתה אותו לרוויה,
עד הטיפה האחרונה.
הדם הוא כמו סם,
בלעדיו לא אוכל לחיות,
אני זקוקה לו,
אותו צריכה לשתות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|