את בוכה? תגידי תודה.
את עצובה? תגידי תודה.
כואב לך? תגידי תודה.
את כועסת? תגידי תודה.
את צועקת? תגידי תודה.
את פוחדת? תגידי תודה.
את בוכה? תגידי תודה.

תגידי תודה שאת מרגישה.
אני כבר לא.
לא אהבה, לא אושר, לא שמחה,
לא פחד, לא כאב, לא אכזבה.
את הרגשות שלי איבדתי מזמן,
הם התפוגגו להם עם הזמן.

לא יכולה יותר לבכות,
נגמרו לי כל הדמעות.
לא מסוגלת יותר לחוש כל תחושה,
כולן חולפות על פניה בשניה.
שכחתי כבר איך מרגישים,
שכחתי כבר איך בוכים.

אני מרגישה כמו בובה,
בפניה אותה הבעה סתומה.
אתן הכל כדי להרגיש שוב,
כדי לא להרגיש כמו תפוח רקוב.
מחכה שמישהו כף ימחא,
ויחזיר למקומה את נשמתי התועה.