אירנה רוזנבלט / חיי |
בראשי יש מחשבות,
אחת בתוך השניה סבוכה,
ואי אפשר להפרידן,
אי אפשר להבדילן.
הנפש עצובה עד מאוד,
אך העיניים אינן בוכות,
לא נותנות לעצב להשתחרר,
כולאות אותו בפנים,
כשהוא רוצה לצאת.
קול מפי מנסה להשתחרר,
אך לא מצליח לצאת,
הצעקה כלואה בגרון,
והקול בראש מהדהד,
אבל בחוץ דממה.
חיי קפאו במקומם,
לא מסוגלת לזוז,
סביבי כולם חולפים,
עסוקים בעניינם,
ולא רואים אותי עומדת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|