מביט לבדי מן החלון אל הלילה
העיר מנצנצת באורות צבעוניים
האויר נקי, השמיים אדומים
אבל חושך

מביט אל תוך הלילה:
אל החושך אל הבדידות
אל החוסר אל המסתורין

מקשיב ולא שומע כלום
מסתכל ורואה רק שחור

הנה, שמעתי מכונית ננעלת
ראיתי חתול מבין הצללים
אולי זו הרוח שנושבת
עלה שנופל והולך מהעצים

מביט אל הלילה, ויושב וחושב
מה כה יפה בו בלילה האפל?
אם זה שחסר, חסר יותר בחורף
אם זה ששקט, שקט יותר בסתיו
אם זה שחשוך, חשוך יותר בחדר
ואם זה שמסתורי, מסתורי יותר עכשיו

למה אם כן יפה הוא הליל?
מה זה שנותן לו היופי?
אם כאשר אני מחוץ לבית
רואה אני רק חור שחור

ואפול וארדם ואחלום חלום
ובחלומי תמרור גדול ואדום
"מציאות" כתוב בו באותיות גדולות
ומעל המילה - קו שאוסר החניה

ואתעורר וקמתי, והנה הוא חלום
ישבתי וחשבתי: למה הוא אדום?
ולמה הקו האוסר חניה?
מה כל כך רע אצלנו בהויה?

ואבין ואדע כי טוב הוא הלילה
חוסר מציאות! החלום מובן
חסר הוא הלילה, שקט הוא הלילה
חשוך הוא הלילה, מסתורי הוא גם

הלילה מראה על חוסר מציאות -
אנשים ישנים, מכונות מכובות.
הכל מסתורי וחשוך ושקט
כי אין כלום, כי הכל כבר מת

רק הירח מנצח וזורח, מאיר ומחייך
רק פנס הרחוב מאיר צהוב וקלוש
רק החתול עדיין נובר באשפה ומלכלך
רק חסר הבית לא הרויח גרוש

הלילה הזה מלא בדברים
הלילה הזה מלא רחשים
הלילה הזה מלא אור
הלילה הזה מלא בהירות

אז מהו הלילה? החסר הוא המלא?
השקט הוא אם רוחש?
המואר הוא? החשוך?
הברור? הנעלם?

אולי כל הלילה שקט ורגוע
כי בבוקר תזרח החמה
אולי כל הלילה עיף ויגע
כי ביום היתה מלחמה

אולי הלילה הוא פתרון לבעיות
אולי הלילה הוא הפסקה בחידות
אולי הלילה נותן מנוחה
עבור אלה שביום חפשו ארוחה

ואולי הלילה יפה כי אחריו הזריחה?
ואולי הלילה נחמד כי אחריו יש אור?
ואולי הלילה הוא הכנה לתפילה?
ואולי הלילה הוא מדגיש את היום?

אולי הלילה בודד כי כולם ישנים,
אבל, אולי הלילה בודד כי רק בו
אפשר למצוא את הבודדים האחרים
שהולכים ומחפשים משמעות
וכשאותם פוגשים כבר לא בודדים
והשמש זורחת והלילה נגמר

הנה החתול מצא עכבר
וההומלס נרדם
העלה כבר נח והמכונית נעולה
המנוע נדם, הדלת נסגרה
שוב יש שקט נפלא וממושך
למה זה לא גם ביום כך?

מביט לבדי מן החלון אל הלילה
לפני כן הלכתי ברחוב
מביט לבדי אל הבדידות הכוללת
ורואה שכשחסר אז הכל טוב

אולי יום אחד חלומי יתגשם
והמציאות תיעלם כלא היתה
ולא יהיה לא עולם, ולא ה'
לא אני, ולא אתה
לא זמן יהיה ולא מרחב
לא יקום אף לא כוכב
לא כדור הארץ ולא הר געש
לא אור ולא רעש, אם כי
זה לא יהיה חשוך ולא יהיה שקט
אלא זה יהיה אך ורק פשוט מת

חוסר מציאות