לילה, ירח מלא החשכה
מאיר,
שוככת באיטיות המולת
העיר.
פוסע לאט בשדרה הנובלת ופתאום
דמות מאחור,
שומרת מרחק כאומרת "לא עכשיו
לא באור".
מחנק בגרוני - שיתוק הפחד
מנצח,
מישהו בי מהתל? ואולי זה
רוצח?
ניסיתי לראות פניה העליתי
חרס,
כי חשוכות היו וראיתי קצת
כרס.
האצתי צעדיי להילוך מהיר
וחפוז,
לבחון האם לכיווני תמהר היא
לזוז.
למרבה הזוועה לחשש יש
אימות,
מאיצה לעברי מתקדמת
הדמות.
שיתקני הפחד וקפאו
רגליי,
מי יוכל להושיע ולנתקה
מעלי?
במפשעת לחלוח חם
מתפשט,
ועוד רגע אני מתעלף
מתמוטט.
ואז למזלי הטוב החלטתי הפנס
לנצל,
וגילית כי הדמות הינה בעצם רק
הצל. (שלי)
הכבוד כמוהו כצל במשל,
תרדפהו ולא תשיגו בכלל. |
