יצחק רייויט / ללא אתנן |
רוחי כנחל אכזב.
את היית ההשראה להגיע
תחושותיי בעולמך להביע.
צערי מר ככוס תרעלה
עלי בימות ניבטת נפשי ערלה.
היית בי ואני בך הייתי ספוג
אהבתך נעלמת עוד רגע תפוג.
ידי מעצמה עולה ויורדת
מנסה בלעדייך המורדת,
אנא חזרי, נאמן לך מבטיח
ליבי לך יוגש באדום השטיח.
יבשו המקורות נפשי עקרה,
אנא השבי לראשי עטרה.
בלעדייך מוזתי הכול מעונן
ושירי ריקים כזונה בלי אתנן.
י.ר
,
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|