|
נקטעים דברי האוהבים.
עפה הציפור האחרונה.
כל היום נופלות מהעצים
תבניות של לבבות אדומים.
מה עשית איתנו, סתיו?
בזהב צהוב- אדום
מתקררת האדמה.
להבה של עצבות
שורקת מתחת לרגליים.
עלים יבשים,
מלקטת ומזיזה. |
|
|
האדם, יש לו
אופקים. עם הזמן
האופקים שלו
הולכים
ומצטמצמים, עד
אין סוף, עד שהם
הופכים לנקודה.
אז אומר האדם:
זו נקודת ההשקפה
שלי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.