עידן קרני / נופלים העלים האחרונים |
ציפורים עפות עם שיר.
והטבע, באפילה לא בריאה,
לא דומה לעצמו.
בשדרה ריקה וערומה,
דורכת על העלים שנשרו.
למה,
בלי לרחם על עצמך,
את הולכת עם ראש לא מכוסה?
חיי הצמחים
כעת מתחבאים,
בענפים השבורים.
ומה קרה לך?
מה קרה לנשמתך?
איך העזת,
את היפייפה הזאת,
את הנפש היקרה שלך,
לשחרר?
לשחרר שתלך בעולם,
שתמות בארץ רחוקה.
גם אם לא חזקים
קירות הבית.
גם אם הדרך מובילה
אל החושך.
אין בעולם בגידה יותר עצובה
מהבגידה בעצמך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|