אני מתרגם את עצמי לקופסאות קרטון.
במרתף.
תדליק את האור , האם ראיתי את קפלי השפה והעין?
האם היה לך רגע והיה לך גוף?
ביני וביני רק אתה אחד , הדריכני בידך.
להוציא ולהביא עפר רטוב.
אני אבק ישן - תנני אור.
אתה היד הלוחצת את תוכי במדרגות.
אני סבל של התבגרות , ההורים בדיוק יצאו.
וכמה עוד צריך , האם עד תכלה הנעל? האם רחש לעכבישים עד הילד
ייבש?
אני נשבר עכשיו ומתגבש מחדש. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.