[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







מען גלס
/
מחשבות באפסות כוחות

עיניים מושכות כלפי מטה להיעצם.
מלטפות שוב ושוב עיניים צרובי שמש מעוטרות באישוני סיכה.
אולי כמו מנסות ליישר את הקמטים שהשאירו אחריהן הגבות.
יד מזוהמת מעבירה סימני אבק על מכנסיים דהויים שכל רצונם -
לחזור להיות חוט.
כל מה שצהוב יהיה בסופו של דבר חול.
נשאר רק להסתכל על האופק כדי להימלט ממחלת ים.

אולי בעצם הבחילה היא משהו שלמדת להסתדר איתו. כל בוקר ובין
הארוחות.
אולי עכשיו היא כמו אותו "פה" צורם אחרי לילה ארוך של שתייה.

אופטימיות, אתה אומר, היא מחלתם של ילדים של טיפשים ושל מוכי
ירח - מה הטעם בלספור ציפורים נודדות? סוג של טפיחה עצמית על
השכם.
ברור שהם יחזרו לפה בקיץ בגללך... או אולי כי פה חם יותר?
אבל זה לא החום שרצית בכלל, תמהיל של אבק וזיעה.
איזה חום מושך ציפורים נודדות כל הדרך מאירופה? ציפורים
נודדות, ילדים, טיפשים ומוכי ירח...

תשכב, תשכב על הרצפה. אולי יהיה לך מזל ולא תהיה סיבה לקום.
לעולם.
נראה מתי תצליח לקלף את עצמך.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
ושווווווב היום
ניצל בעזרת
בנוווות
הההההההפאוור
פאף!


-אילנית ירוקה,
מכורה
לבנוווווות
הפאוור פאאאאאף!


תרומה לבמה




בבמה מאז 13/9/05 7:02
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מען גלס

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה