האם ראיתם את קבצן הנדבות בפינת הרחוב,
כן, זה אשר אתם תמיד מסיטים את ראשכם מכיוונו,
רוצים לדמות כאילו לא הבחנתם, לא ממש אכפת אם יחשבו שהתעלמתם.

מה תאמרו אם תגלו שאותו קבצן הוא למעשה איש עשיר מאוד,
האם תשמחו על שלא נדבתם לזה שלא צריך,
האם תחשבו בלעג - מקצוע די נדיב הוא קיבוץ הנדבות,
או שפשוט תמשיכו להתעלם, הפעם עם מצפון נקי...

אולי, אם תעצרו לרגע תחשבו - האם זהו סוג של מבחן,
האם זהו ישו מודרני המחכה ובוחן אותי,
אבל אתם לא מאמינים, ובכלל - ישו כאיש עשיר?

ואם תעצרו לעוד רגע אולי תבינו,
כי אותו קבצן, לא כסף הוא באמת מבקש, אלא אהבה.
ולמעשה הוא צנוע הרבה יותר, מבקש הוא אך רגע קטן של חסד.
מבט.
תשומת לב רגעית.
והוא כבר לא יודע איך.

עכשיו כשאתם יודעים,
האם תמשיכו להתעלם ממנו?