את מחפשת את הדרך, שיבין את הכל,
אולי פשוט עדיף לך לשאול.
ודמעות לא תזרימי במורד לחייך,
אין סיבה לבכות, חבקי בזרועותיך.
יש דברים שקטים, לא הכל צריך לרעוש,
ואת לא מבינה, מפחדת ללחוש...

ונשיקות מרחוק, גם מר גם מתוק,
הוא לא יודע, הוא לא יידע לעולם.
ונשיקות מרחוק, גם מר גם מתוק,
הוא לא יודע, בדיוק כמו כולם.

בדרכים ארוכות, אל תוך זרועות פתוחות,
לא ישוב עוד אליך, כי נתת לו דרור.
במקומות חשוכים, בשבילים ארוכים,
בסוף הדרך, תמצאי את האור.
שתיקה תמיד חוזרת, נתת לה לבוא,
קחי אותו רחוק, הרחק מפה.

תשכחי ממנו, תשכחי גם ממך,
תשקעי בחלום, תני להצילך.
רק בשקט הטוב, רק בשקט הזה,
את תביני שזה לא כל כך קשה.

ונשיקות מרחוק, גם מר גם מתוק,
הוא לא יודע, הוא לא יידע לעולם.
ונשיקות מרחוק, גם מר גם מתוק,
הוא לא יודע, בדיוק כמו כולם.

אולי אם תנסי, בסוף ישוב אליך,
בינתיים, רק עצמי עיניך ולכי לישון.
אולי אם תחלמי, בסוף יפקחו עיניך,
ותביני שסך הכל היית צריכה לחלום.

(16.7.05)