נו, תמיד מנסים להשיג את מה שאנו לא יכולים.
זה מין אתגר מהנה לנו שאנו צריכים לחשוב על הדרך המושלמת להגיע
לאותה המטרה.
אם זה בטקסי רביה למיניהם, אם זה למות פעם... אם זה לחיות יותר
טוב.
אם חושבים על זה לעומק, מה אנו בעולם הזה?
סתם עוד חבילת אטומים, פעם גם אנחנו נמות וזה לא משנה אם אתה
חכם, טיפש, יפה, מכוער, כולנו נמות בסוף. אנו צריכים להוציא
מהחיים את המיטב וזה לא אומר להשקיע את כל כספך במלונות
מפוארים או במכוניות נוחות, זה אומר לפתח את נשמותינו, להשאיר
איזשהו סימן בעולם, לפתח את הנשמה, לאהוב יותר לצחוק יותר
לשמוח יותר ליהנות מהחיים ולמצוץ את המיץ האחרון מהם כי אנו
בסוף נמות.
כמו כל דבר, המוות הוא בלתי מועצר, אי אפשר לעצור אותו, ולא
משנה כמה כסף יש לך בבנק או איזה איש היית כשהיית חי, כל אחד
מת בסוף לכן אין מה להתאבל על המתים, הרי ידעתם שהם לא יחיו
לנצח, ידעתם שביום מן הימים נשמתכם תעזוב אתכם, אני אמות אתם
תמותו כולנו נמות בסוף, ואין מה להתאבל על מי שמת כי זה לא
יעזור בכלום, הוא לא יחזור אם תבכה.
בטח תחשבו לעצמיכם שאני חסרת רגש.
לא, אני לא חסרת רגש, אני פשוט מבינה את המהות הפשוטה של חיינו
על פני האדמה, שכולנו נמות בסוף.
המהות הפשוטה של החיים - כולנו נמות בסוף, וכמה שלא נבכה וכמה
שלא נהיה עצובים, אי אפשר להחזיר את מי שהלך, ואין שום דרך
לעצור את המוות...
תהנו בחיים, כי אין שום סיכוי לעצור את המוות... כולנו נמות
בסוף.
שזה מביא אותי למסקנה שאם לוקחים אנשים ושמים אותם בחדר אחד
למשך זמן מה, מתחילים חילוקי דעות בין האנשים. ככה זה, אנשים,
אף אחד לא מבין שזה לא יעזור לו, מאבקי כוח חסרי טעם, במילא
תמיד תפסיד, כך או כך, אז למה לנסות?
צריך לזרום עם העניינים, ליהנות כמה שיותר, לא מעצם העובדה
שכולם עושים את מה שרצית בזעף פנים, אלא בעובדה שכולם עושים את
מה שסיכמו ביחד, בלי מאבקי כוחות טיפשיים, וזה לוקח הרבה פחות
זמן ואפשר ליהנות מעצם העובדה שמתחשבים גם בדעתך ולא רק אם אתה
הכי חזק אז עושים את מה שאתה רוצה.
אם אתה לא רצוי במקום כלשהו אין מה להאבק על מקומך, הרי בסה"כ
אתה תמיד יכול למצוא מישהו שיהיה איתך, אפילו אם זה דיסקמן
מחברת ועט, תמיד תמצא לך חבר, תמיד.
אין מה להאבק על מקום בקבוצה שממילא לא מתאימה לך, למה סתם
להוציא אנרגיה על דברים שהם לא חשובים, זה אף פעם לא מביא
לטוב. אם אתה מרוויח את מקומך בכוח, בסוף זה תמיד גורם לשנאה
ולריבים ולפני שאתה אפילו שם לב אתה שוב צריך להרוויח את מקומך
בחזרה.
אני אף פעם לא אנסה להרוויח את מקומי בחברה, אני אלחם למען מה
שחשוב לי בלי מאבקי כוח חסרי חשיבות בדרך, אלא אצעד בשביל הזהב
אל המוות, בלי שונאים בלי ריבים ובלי וויכוחים חסרי חשיבות.
בשביל הזהב עד למוות :]