|
יושבת בפתח הבית
מנסה לחלום עתידות שנתקררו בקפה.
עיתון של שבת
רוחש ברוח הקלילה
כותרת מספרת-
אין חדש.
.....מגלגלת עין ולוגמת ריחו החריף
של סתיו.
עוד מעט, שוב גשם
כתוב בשחור על ענן.
זה בוקר עצל
אחרי שטיפה של יורה.
הדשא מתחיל להצהיב
הרימון בשלכת
מעקצץ בנחירי
באדי אדמה מהודקת
והבל קפה.
.... הרוח מוסקת לי זית
צריך לטאטא את השביל אל הבית. |
|
|
אז איך שאני
יושב שם, בחדר
שלי, פתאום אני
שומע קול. אני
מסתכל מהחלון,
לא רואה כלום.
פתאום עוד פעם
הקול הזה. אני
פותח את הדלת
וצועק "מישהו
בבית?" אף אחד
לא עונה. אני
חוזר לחדר. שוב
הקול הזה. אני
מנסה לשמוע
מאיפה הקולות
מגיעים. בסוף
אני מגלה שהם
מהבטן שלי.
(מתוך ספר
הציטוטים
המפוברקים
המפוברק) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.