מה ההבדל, בעצם, בין תקופה "שחורה" לתקופה "ורודה"?
מהי בעצם אותה תקופה "שחורה" או "ורודה"?
כל אחד יכול להגיד לכם מה הוא או היא חושבים שזה אומר; אבל זאת
היצירה שלי אז אלה המחשבות שלי, ומי שמפריע לו: סליחה וזבש"ך!

בעצם התקופות האלה מיוחסות בצורה ודרך שונה אצל כל
אינדווידואל.

התקופה הורודה שלי, הייתה תקופה של שמחה וצחוק, אהבה ללא
תנאים; חברים; טיולים; שמחת חיים; ובעצם כל מה שרק יכול לעשות
לי טוב - פנימית וחיצונית כאחד. התקופה הורודה שלי מסתמנת
בתחושה אחת עיקרית: כדור אור לבן במרכז הבטן שיוצאות ממנו
קרניים זוהרות בשלל צבעי היקום (ולא אכפת לי שזה נשמע
קיטצ'י!).

לעומת זאת, התקופה השחורה שלי הייתה תקופה של לבנת בטון במרכז
הבטן. כזאת שאי אפשר לזוז בגללה. תקופה של ניצולים מיניים,
שימוש לרעה בחומרים מזיקים (ולא זה לא רק סמים), נשקים
למיניהם, הרבה סבל, מעט חיוכים ומעט מכל מה שוגרם לאנשים
להינות ולרצות להשאר בחיים. זאת הייתה תקופה לא סימפטית
במיוחד. תקופה שעברה עלי בדרך שאני לא מאחלת לאף אחד בעולם
הזה.
אני לא מאחלת לאף אחד לראות חברים שלו מתים ממנת יתר, אני לא
מאחלת לאף אחד לראות רצח מול העיניים שלו ואז לדעת שבמשך
חודשים אחרי זה אין לזה אפילו איזכור אחד. אני לא מאחלת לאף
אחד לדעת שמישהו, שהיה צריך להתחתן עם אהובת נעוריו (שהיא אחת
החברות שלך), התאבד רק בגלל שארוסתו הפילה את התינוק שלהם בגלל
שהכו אותה כמעט עד מוות. אני לא מאחלת לאף אחד לקחת סמים (רק
כי אני יודעת מה זה עושה) או לעשן סיגריות (למרות שבדרך צבועה
ביותר אני עשמי עושה את זה). אני לא מאחלת לאף אחד לעבור אונס
או אישפוזים בבתי חולים כאלה ואחרים. אני גם לא מאחלת לאף אחד
להתחיל עם הפרעות אכילה - לא טוב לגוף שלכם, הוא הורס את עצמו
מבפנים.  האמת היא שאני מאחלת לכם לאהוב את עצמכם חיצונית
ופנימית כי אחרת לא תוכלו לדעת מהי אהבה שניתנת לכם (ומהמשפחה
זה לא נחשב) בלי שם תנאי.

אז אני מסיימת את המונולוג הזה (לא יודעת בדיוק איך להגדיר את
מה שכתבתי כרגע) בבקשה כלל עולמית לתקופה ורודה.