[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








זה לקח כמה חודשים לבנות את ג'ון ולא תיארתי לעצמי שזה יהיה כל
כך מסובך.
רציתי רק שהוא ידע לאן ללכת ויבין מה הוא רואה שם,  במקומות
הצפופים האלו שהוא מגיע אליהם. שייצור קצת אינטראקציה חברתית
עם הקבצים המקומים ויביא לי חדשות מהשטח. שיביא בחזרה קצת ידע
שנוכל לתייק. רציתי שיהיה נחמד אבל נחוש. מן רובוט אינטרנט כזה
תוצרת בית.
לימדתי אותו כל שפה שמצאתי שמשתמשת בפונטים לטינים והוא ידע
להבדיל בין קבצי הגדרות של יוניקס, לתמונות של בחורות שמחייכות
בלי לשמוח  ולוגים של משתמשים שאותם הייתי שומר במגירות
מיוחדות.
הייתה לו חיבה מיוחדת לסיניות, אני לא יודע איך אבל הוא היה
חוזר הביתה עם סיפורים מזקיפים על שסתומים תוצרת האומה האדומה
הגדולה. לא רציתי לדעת אם זה דברים שראה או כאלו שקרא באתרים
סוג ז'. סיפורים עם ריח של שמן מכונות.
לא תכננתי אותו להיות חרמן, את ג'ון, ובטח שלא רציתי שיתקוף
וירוסים או אתרים של אחרים. הוא היה רובוט תוכנה מסוג חברתי.
מומחה לנימוסי רשת והראשון שיציע כסא לאיזו רובוטית מזדקנת.
 לא הייתי יוצא הרבה מהבית בימים הקרים האלו ורוב הזמן היינו
יושבים ומנתחים את מה שהוא ראה שם בחוץ. הייתה לו תפיסה נהדרת
לנתונים והזיכרון שלו היה הכי גדול שיכולתי להרכיב בלי להכניס
גנרטור דיזל הביתה.
לפעמים הוא היה נשאר בחוץ עד מאוחר. קופץ מלינק ללינק כאילו הם
היו חבלים בג'ונגל.
התפתח יפה ג'ון שלי. נהפך לטרזן ווב קטן.
לאט לאט הוא כבר מיעט להגיע הביתה. את הנתונים היה שולח לי
משרתים בכל מיני מקלטי מס. הוא ראה באיזה אתר של סרטים את
דסטין הופמן משחק את ריינמן ונדלק על משחקי מזל.
הוא לא היה מהמר שם. הייתי בטוח. אבל גם לבלות את כל הזמן
החופשי שלך עם אנשים שלא מבינים את תורת הסיכויים זה לא מומלץ.
ואלו שם שכן הבינו, הם היו נוכלים, עברייני רשת.
לא שהיה אכפת שיבלה קצת עם חברים. הרי כל רובוט ווב צריך
להתרועע עם בני גילו אבל אסור היה שיתקלקל. היתי חייב לווסת את
הידע שלו. לקיים איזו חלוקה ערכית הגיונית של הררי המידע שהוא
היה יונק כל יום .
הגענו להסכם שאת הזמן הפנוי שלו נחלק לשני חלקים . חצי מהזמן
הוא ישאב קלאסיקות  ואת החצי השני הוא יוכל לבלות בתוך הבק
אופיס של קזינו הוואי. שם הוא היה משחק עם קורין, רובוט דילר
של בלק ג'ק. היא לא הייתה החברה הכי טובה  לג'ון שלי והייתי
מעדיף שהיה יוצא עם איזו רובוטית אסיסטנטית של נאס"א, אבל
השכלה זה לא הכל ואולי הטיפשים סובלים פחות. חשבתי אז. חוץ מזה
המפעיל שלה אמר שהוא יוכל לעבוד שם. תמיד צריך עזרה בלסכם את
הרווח השולי. וסיכומים כאלה ג'ון יכול לעשות אפילו בזמן שהוא
ישן.
לא שהיינו צריכים את הכסף אז, אבל הוא התעקש לקנות לי מתנה לחג
ואיך שהוא הוציא ממני שתמיד רציתי את הטרילוגיה של אסימוב. לא
בקובץ, בספר אמיתי, מנייר צהוב ישן של אמצע המאה הקודמת.
המתנה של ג'ון עלתה לי די הרבה כסף בסוף. הייתי חייב לקנות
סקאנר חדש ולתת לו לקרוא את הטרילוגיה. אף אחד לא היה יכול
לעצור אותו שהוא רצה לרכוש ידע. ככה בדיוק תכננתי אותו.
שהוא גמר לקרוא הוא הייה בשקט לכמה דקות, דבר בכלל לא אופייני
לג'ון, ואז הוא שאל אותי
אם הוא רובוט.
" אתה יודע שכן " - אמרתי לו.
" רובוט כמו שאסימוב היה רוצה שיהיה לו ".
" בוא נגיד שניסיתי לבנות אותך כמה קרוב שיכולתי."
" אז אתה יודע מה יקרה עכשיו " - הוא אמר לי.
" אף מתכנת לא יודע מה יהיה עם מה שהוא כתב." - ניסיתי לצחוק
אתו. " מה אתה מתכוון  "
" אני הולך למות, מאסטר" - הוא אמר לי . " אתה הכנסת חוקים
דפוקים של אסימוב לתוך אלגוריתם החיים שלי".
" אתה תמות רק עברת על שלושת החוקים " - הרגעתי אותו. " לא
הזקת למישהו אנושי, לא"
" איך אתה חושב קניתי את ערימת הדפים הזאת " - הוא התפרק לי
מול העינים.  " העברתי $20 מקזינו הוואי לאמזון , אחרי יומיים
קיבלת את הספרים הדפוקים האלה. על חשבון הרווח השולי שלהם"
ואז הוא התפוצץ לי על המסך, רובוט האינטרנט הראשון שלי , ג'ון
דה פירסט. לוקח איתו לעולם הנתונים המתים את כל הראיות.
ואסימוב.  הוא איתי על המיטה. בצורת שלושה ספרי נייר, צוחק כל
הדרך אל הבנק.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
יוסי: בונא דני,
דפנה מפיצה
שמועות שיש לך
זין קטן.

דני: דפנה הזאת
והפה הגדול שלה!


תרומה לבמה




בבמה מאז 15/10/00 18:14
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רפאל פוגל

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה