כשאת נרדמת
אני מביטה בך
ולוחשת
אל תיגדלי כל כך מהר
אל תמהרי
מתוקתי
בבוא היום כמו כולם
גם את את הקן תעזבי
ואני לא יודעת מה אעשה כשאזדקן
כשאת לא תהיי לצידי
את האור שבחיי
חמצן זורם לריאותיי
בת זקונים לי
את ילדה לתפארת
ילדה מהממת
את כולם
ואותי
את תלתליי שערך אני זמן מה מלטפת
ונושקת לך באהבה הכי הכי
ילדתי.
15.7.05
מוקדש לילדתי שהיא כל עולמי
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.