ניצן אוב / כמו דשא |
בעולם קטן
הנקרא חצר.
בסך הכל פיסת דשא,
מתייבשים מהשמש -
נהנים מהצל.
אנחנו כמו פיסת דשא,
בעולם הגדול.
שני מילימטר
שמשנים הכל.
דורכים עלינו - ואז משקים.
מנסים לטפח - ובאמצע עוזבים.
נמעכים, צומחים, גדלים, מגרדים ודורשים.
אנחנו רק דשא...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|