על חוף הים בין בנין האופרה
לחוף בוגרשוב הישן
אני מתישבת על הסלעים
אחר צהריים של יום שישי
לבדי,
חכות מושלכות אל המים
עפיפון צבעוני מועף לשמיים
וקריאות צהלה של ילדים
מדוזות, מדוזות הם שולים,
רעש מסוקים מתקרבים
מטוס קל מושך אחריו פרסומת
רק- שלוש מאות וחמישים דולר
ואנחנו ממריאים
וארטיק, א-ר-ט-י-ק
מישמש תות ולימון
ואני,
אוכלת קרקרים עם קצח
ושותה מיץ תפוזים המון
להרטיב את הגרון
מדליקה לי סיגריה
בלי קפה בלי דאגות ובלי עיתון,
כשהשמש מתקרבת אל קצה האופק
והשמיים מאדימים
זמן גאות, והגלים קרובים קרובים אלי
ומתנפצים
אני עוצמת את העיניים
ומתעלמת מכל הסובבים
מכל אותם הרעשים
ונעלמת,
באלה הדקות ובאלו הרגעים
במילים פשוטות אני לוחשת
תודה לך
תודה לך אלוהים.
16.7.05 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.