איילת אייזיק / אפר לרגליך |
קורבן אנושי, בן אדם
תמימה וטיפשה הלכתי אחריך
והאלים תמיד צמאים לדם
מספיד אותי על המזבח
אבל עיניך עדיין צוחקות
אל תביט בעיני רוצח
שלא אאמין שעיניך צודקות
קדושת האהבה בה האמנתי
הטוהר הבלתי מעורער
לא תיקח אותם ממני, גם לא ברצח
סוד אמונתי איתי הוא נשאר
על מזבח האהבה רצחת אותי
שרפת אותי מתנה לאלוהיך
תמימה וטיפשה גם במותי עוד אוהבת
וליבי השרוף, שוב אפר לרגליך
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|