ראיתי בתחנה המרכזית הישנה
מוכר קסטות מזויפות,
שנראה לי מוכר או מוזר.
לקח לי זמן להבין
שחסרה לו כף יד ימין
ועודו מתפקד כשלם.
בלכתי משם הייתי שמח
שאם מקטיעה כזו אפשר להחלים, חשבתי
אז הכל אפשרי גם בינינו.
אך באוטובוס הביתה, בטשטוש ההרדמות
רק חשבתי על כל המגעים המסוימים
שלעולם לא יהיו לו עוד
הליטוף של העור העדין בין האמה לאצבע
החספוס המיוחד של כרית האגודל
הדגדוג בפנים כף היד
והזדקרות השערות על גבה
כשנרדמתי לבסוף, קצת לפני ואדי ערה
ראיתי אותך, הייתי ילד.
הצבעתי לפנים ביד חסרת סוף
וצעקתי
"הי דודה, רואים לך את הגידמת" | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.