הבוקר שוב עולה, ניחוח קפה
המיטה התרוקנה מעוד אהבה
בסוודר מרושל ותחתונים היא מביטה על עננים
יושבת על רגלה, לוגמת עוד דמעה
נכנסת למקלחת ומתפשטת לאט
ברדיו עוד שיר אהבה שהיא עשתה לשלה

ימיה עברו ובקושי אך היא מרוצה מעצמה
מצאה לה איזו דירה בתל אביב, גרה עם שותפה
החיים שלא היו לה, לא חושבת עליהם יותר
והכאבים שכאבו לה, לומדת מהם יותר

היא נוברת בילדותה שעשתה אותה - אותה
קוראת ספר בלילות בטרום עידן החלומות
עם גופיה ותחתונים היא חושבת על החיים
שרועה על המיטה כמו בחיים שהייתה
אבל היא לא מתלוננת הרי היא כזאת שלומדת
רק כשמתפרקת היא לוקחת הפסקה
ובוכה.

ימיה עברו ובקושי אך היא מרוצה מעצמה
רוקדת לבד כמו בימים כשהייתה קטנה
הילדות שלא הייתה לה לא רוקדת איתה יותר
והכאבים שכואבים לה היא בטח תלמד מהם מהר
אך היא מבקשת - רק אחרי שאבכה.