הדרך מפותלת. מסביבך ארץ לא מוכרת
ממרחק אתה רואה אורות. מסודרים בשורות
כמו נמלים פועלות.
אתה חייב להגיע לאורות. אתה לא יודע למה
אבל יש שם משהו חשוב.
לבסוף לאחר עליות ומורדות ופיתולים כה רבים.
אתה מגיע לאורות הבהירים כמו כוכבים.
מלפניך כיכר. אתה חייב לעבור את הכיכר
אבל אתה עוצר.
אתה רואה פנים שראית כבר מזמן.
על ילדה שלא הכרת מעולם.
היא אומרת: "אתה רוצה להשתנות?"
"אתה מוכן?"
תפתח את העיניים!
אתה נמצא במיטה המבולגנת.
אתה מרגיש הרגשה כל כך מוכרת.
אתה שואל את עצמך:
"אני מוכן?"
הימים עוברים והזמנים חולפים.
אתה מוצא את עצמך באותה דרך מפותלת
באותה ארץ שעדיין לא מוכרת.
אתה מגיע לאורות הם כבר לא כל כך בהירים.
אתה עובר את הכיכר ממשיך לדרך ישרה.
הפנים כבר לא שם
הילדה לא היתה מעולם.
אבל אתה יודע. אתה אומר לעצמך
"אני מוכן"

אבל יותר אתה לא קם לעולם.